חיפוש
RSS

מאמרים מקצועיים

תגובות (0) הצטננות ושפעת
הצטננות ושפעת הן שתי מחלות שונות. המשותף להן הוא ששתיהן פוגעות בדרכי הנשימה, ונפוצות מאוד, בעיקר בתקופת החורף. אולם, הן נגרמות על ידי וירוסים שונים. חשוב לציין, שבעוד שברוב המקרים הצטננות היא מחלה יחסית קלה, מחלת השפעת קשה יותר, ועלולה לגרום לסיבוכים. לא קיים חיסון נגד הצטננות, אולם קיים חיסון נגד שפעת. חיסון נגד שפעת מקטין באופן ניכר את הסיכון לחלות במחלה ולסבול מסיבוכיה.
תגובות (0) הטיפול בעור בחורף
עונת החורף מורגשת אצלנו, בין היתר, גם על פני העור. האוויר בחורף יבש יותר, והוא גורם לעור לאבד את הלחות שלו. החדרים הממוזגים והמחוממים מחמירים את היובש בעור. כיצד ניתן להימנע מהיובש, וכיצד ניתן לטפל בו?
תגובות (1) ארון התרופות הביתי שלי
לכולנו יש בבית ארון תרופות. ארון התרופות הביתי עוזר לנו לא אחת בטיפול מהיר ומיידי בבעיות. עם זאת, ישנם כמה כללים שחשוב לדעת לגבי אופן אחסון התרופות. איפה כדאי לאחסן אותן? אילו תרופות כדאי להחזיק בבית? על אילו תרופות רצוי לוותר? כמה זמן תקפה כל תרופה? והיכן לזרוק את התרופות שתוקפן פג?
תגובות (0) חום
'חום' הוא מצב שבו טמפרטורת הגוף עולה מעל הטמפרטורה הרגילה שלו, דהיינו מעל 37.5 מעלות צלזיוס (הטווח התקין הוא 36.9-38.1 מעלות צלזיוס). ברוב במקרים חום מצביע על הימצאות של זיהום. ניתן להוריד את החום בעזרת תרופות המכילות את החומר Paracetamol, או Ibuprofen. במרבית המקרים החום נובע ממחלה שאינה מסוכנת, והוא חולף לאחר כ- 5 ימים.
תגובות (0) אלרגיית האביב
הסימנים ה'קלאסיים' של אלרגיה כוללים: שיעול ועיטוש,אף 'דולף' או אף 'סתום',עיניים אדומות, דומעות או מגרדות,גירוי בגרון, בפה, באף או באזניים,אבדן חוש הריח, כאב ראש, כאב סביב הרקות והמצח, כאב אזניים,עייפות.
תגובות (0) דלקת חניכיים
מחלת חניכיים נגרמת מבנייה של פלאק. פלאק הוא חומר דביק, המכיל חיידקים. חלק מהחיידקים בפלאק אינם מזיקים, אולם חלקם פוגעים בחניכיים. צחצוח שיניים מסיר את הפלאק. הצטברות של הפלאק עלולה לגרום לגירוי של החניכיים, המתבטא באדמומיות, נפיחות, כאב ודימום.
תגובות (0) ריח רע מהפה
ברוב המקרים הגורם הוא היגיינת פה לקויה, הגורמת להתרבות חיידקים בפה. החיידקים מפרקים את שאריות המזון בפה, ופירוק זה עלול לשחרר ריח לא נעים מחלת חניכיים מזונות ומשקאות 'ריחניים' כמו בצל, שום, תבלינים, קפה או אלכוהול עישון מחלות מסוימות, כמו יובש בפה (xerostomia), זיהום בהליקובקטר, ריפלוקס, סוכרת, וזיהום בריאות בגרון או באף, כמו ברונכיטיס או סינוסיטיס תרופות מסוימות, כמו ניטראטים, כמותרפיות מסוימות ופנותיאזינים. מומלץ להתייעץ עם הרוקח דיאטה קשה, צום, ותזונה דלה בפחמימות, גורמים לגוף לפרק שומן, ולייצר קטונים, המורגשים בנשימה
תגובות (0) שיעול
רוב מקרי השיעול הם תוצאה של התקררות או שפעת, והם חולפים מעצמם לאחר כ- 3 שבועות. נהוג להבחין בין שיעול עם ליחה, לבין שיעול יבש. קיימות תרופות המרככות את הליחה ומקלים על ההוצאה שלה, תרופות המייבשות את הליחה, ותרופות המדכאות את השיעול. כיצד יש לבחור את הטיפול, ומתי לפנות לרופא?
תגובות (0) רגישות לחלב

רגישות לחלב מכונה בעגה במקצועית 'אי סבילות ללקטוז' (Lactose intolerance). זו בעיה נפוצה של מערכת העיכול, שבה הגוף אינו מסוגל לעכל חומר בשם לקטוז. לקטוז הוא סוג של סוכר הנמצא בעיקר בחלב ומוצריו. תסמינים של אי סבילות ללקטוז מתפתחים בדרך כלל מספר שעות לאחר צריכת מזון או משקה המכילים לקטוז. הם עשויים לכלול: נפיחות בבטן, גזים, שלשול, כאב בטן, ותחושה כללית רעה. חומרת הסימפטומים היא אינדיבידואלית, ותלויה גם בכמות הלקטוז שנצרכה. אי סבילות ללקטוז יכולה להתפתח בכל גיל. בהרבה מקרים היא מתפתחת בטווח הגיל של 20-40, אולם היא מופיעה גם אצל תינוקות וילדים צעירים.

מה גורם לאי סבילות ללקטוז?

הגוף מעכל לקטוז באמצעות אנזים שנקרא לקטאז (lactase). אנזים זה מפרק את הלקטוז לשני סוכרים הנקראים גלוקוז וגלקטוז. סוכרים אלו נספגים בקלות לתוך זרם הדם. אנשים עם אי סבילות ללקטוז אינם מייצרים מספיק לקטאז, ולכן לקטוז נשאר במערכת העיכול. במערכת העיכול הוא עובר תסיסה על ידי חיידקים. תסיסה זו מייצרת גזים, אשר עלולים לגרום לתסמינים הקשורים לאי סבילות ללקטוז.

אי סבילות ללקטוז עשויה להיות זמנית או קבועה. ברוב המקרים המתפתחים אצל מבוגרים מדובר במצב תורשתי, שנמשך לכל החיים. יש מקרים, בעיקר אצל ילדים צעירים, שבהם אי הסבילות ללקטוז נגרמת כתוצאה מדלקת במערכת העיכול (גסטרואנטריטיס) ויכולה לחלוף לאחר נספר שבועות.

מתי לפנות לייעוץ רפואי?

הסימפטומים של אי סבילות ללקטוז יכולים להיות דומים למספר מצבים אחרים, כמו  תסמונת המעי הרגיז או אי סבילות לחלבון חלב (תגובה שלילית לחלבון בחלב מפרות, השונה מאלרגיה לחלב). לכן חשוב לפנות לרופא לאבחון לפני שמסירים חלב ומוצרי חלב מהתפריט.

אם הרופא שלך סבור שיש לך אי סבילות ללקטוז, הוא עשוי להציע להימנע ממזונות ומשקאות המכילים לקטוז למשך שבועיים כדי לראות אם התסמינים משתפרים.

אבחון

חשוב לבקר את רופא המשפחה כאשר מתעורר חשד לחוסר סבילות ללקטוז.

כדאי לבצע מעקב (יומן) של מזונות ומשקאות שנצרכים, ורישום של הסימפטומים. יתכן שניתן להבחין בדפוס, המצביע על מזונות הגורמים לרגישות.

ניתן לנסות להסיר לקטוז מהתזונה במשך שבועיים כדי לראות אם זה עוזר להקל על הסימפטומים.

בדרך כלל לא נדרשות בדיקות אחרות, אולם יש מצבים שבהם הרופא יציע לבצע בדיקות נוספות, כדי לעזור לאשר את האבחנה.

טיפול

קיימים שני טיפולים עיקריים באי סבילות ללקטוז: הגבלת לקטוז, ושימוש בתחליפי לקטאז.

הגבלת צריכת המזון והמשקאות המכילים לקטוז בדרך כלל מסייעת בשליטה על הסימפטומים. רוב האנשים עם חוסר סבילות ללקטוז יכולים לצרוך כמויות קטנות של לקטוז ללא בעיות (אם כי זה משתנה מאדם לאדם).

תחליפי לקטאז עשויים להיות גם מועילים. הם קיימים בתכשירי טיפות או טבליות, שניתן לקחת עם הארוחות כדי לשפר את העיכול של לקטוז.

תזונה

במרבית המקרים ניתן לשלוט בסימפטומים של אי סבילות ללקטוז על ידי, הימנעות משימוש במזון ומשקאות המכילים לקטוז והחלפתם במזונות נטולי לקטוז.

השינוי הנדרש בתזונה תלוי בעצמת הרגישות. חלק מהאנשים מסוגלים לסבול כמות מועטה של לקטוז בתזונה שלהם ללא בעיות, בעוד שאחרים חווים תסמינים לאחר צריכת מזון המכיל רק כמות זעירה של לקטוז.

מזונות המכילים לקטוז

  • חלב: חלב הוא המקור העיקרי ללקטוז. החלב יכול להיות חלב פרה, חלב עיזים או חלב כבשים. הצורך בהימנעות בצריכת חלב תלוי בדרגת אי הסבילות. חולים בדרגת אי סבילות קלה יכולים לצרוך חלב בכמות קטנה כמו בקפה או בשוקולד חלב. יש מקרים שבהם צריכה של חלב כחלק מהארוחה נסבלת טוב יותר מצריכת חלב כשלעצמו.
  • מוצרי חלב: מוצרים העשויים מחלב - כמו שמנת, גבינה, יוגורט, גלידה וחמאה - מכילים גם הם לקטוז.רמת הלקטוז במוצרים אלה משתנה ולעתים נמוכה, יש מקרים שבהם ניתן להשתמש בהם מבלי לסבול בעיות. כדאי לנסות מזונות שונים כדי לברר אם יש מוצרי חלב שניתן לאכול, מאחר שהם מקור טוב לחומרים מזינים חיוניים כמו סידן.
  • מזונות נוספים: מזונות ומשקאות נוספים עשויים להכיל לקטוז. בינהם: שוקולד, ממתקים, עוגות, מוצרי מאפה ודגני בוקר. מומלץ לבדוק את המרכיבים של כל מזון ומשקה. יש לשים לב שלקטוז יכול להימצא במגוון מרכיבים, כמו חלב, מי גבינה, חמאה ושמנת. חומרים שלא מכילים לקטוז כוללים חומצה לקטית, נתרן לקטט וחמאת קקאו.
  • תרופות: תרופות ותוספי מזון עשויים להכיל לקטוז. ברוב המקרים מדובר בכמות קטנה, שתגרום לבעיות רק במקרים שבהם האי סבילות ללקטוז היא קשה.

כדאי להתייעץ עם הרוקח לגבי כל תרופה חדשה.

 

מוצרים ללא לקטוז

ישנת מספר תחליפים זמינים שעשויים להוות תחליף הולם לחלב ומוצריו. בינהם:

  • תכשירי סויה: חלב, יוגורט וגבינות,
  • חלב מאורז, שיבולת שועל, שקדים, אגוזי לוז, קוקוס, קינואה או תפוחי אדמה,
  • מזונות שכתוב עליהם בפירוש 'ללא לקטוז', או 'מתאים לטבעונים',
  • חטיפים העשויים מחרובים.

בנוסף, קיימים מוצרי חלב, שהוסף להם האנזים לקטאז, והם אינם גורמים לסימפטומים. מוצרים אלו יהיו חלב, גבינה או יוגורט ללא לקטוז.

תחליפי לקטאז

ניתן להוסיף למזון תכשירים, המכילים את האנזים לקטאז. תכשירים אלו קיימים בטבליות, טיפות או כמוסות, ויש ליטול אותם יחד עם מזון המכיל לקטוז. תכשירים אלו מחליפים את הלקטאז שמערכת העיכול לא מייצרת, ומפרקים את הלקטוז שהגיע בתזונה.

הטיפים של הרוקחים שלנו

  • מוצרי חלב עשירים בסידן וויטמין D, הדרושים לשמירה על העצם ולתפקודים אחרים. לכן מומלץ ליטול תוספת של סידן וויטמין D.
  • חלב ומוצרי חלב מכילים, בנוסף לסידן וויטמין D, גם חלבון וויטמינים כגון A ו- B12. לקטוז גם מסייע לגוף לספוג מספר מינרלים אחרים, כגון מגנזיום ואבץ. ויטמינים ומינרלים אלה חשובים לגוף. מומלץ ליטול תוספות ויטמינים.
  • מומלץ להתייעץ עם דיאטנית על מנת לוודא שהתזונה מאוזנת ומספקת.
  • כאשר מתנסים לגבי מזונות חדשים, כדאי להציג מזון חדש בהדרגה, ולא בבת אחת, כדי להתרגל ולזהות בעיות במהירות.
תגובות (0) גזים
העברה של גזים במערכת העיכול היא תהליך נורמלי. אדם ממוצע משחרר גזים 5-15 פעמים ביום. בכל זאת, יש פעולות שניתן לעשות אם הגזים מרובים או שהריח יותר מידי חזק. רק בחלק קטן מהמקרים מדובר על בעיה רפואית.